״ מה יש לך לחדש ביפו?״
את השאלה הזאת אני שומע תמיד בתחילת שיחה בה לקוחות מתעניינים אם יש עוד מה לראות ביפו מעבר למה שהם כבר מכירים ..
״ אנחנו מכירים הכל !!״ הם מצהירים .. שוק הפשפשים , כיכר השעון , סימטאות המזלות ״ מדלי ועד סמרטוט״ וכמובן את הנמל...
ששואלים אותי את השאלה הזו אני מצביע מזרחה ואומר להם שהם עוד לא ראו כלום ממה שיש ליפו להציע . את כל היופי , ההיסטוריה , האריכטקטורה וכל המבנים והסיפורים המיוחדים שיש דווקא מזרחית לשעון. במעטפת של יפו העתיקה.
איכשהו יוצא שרוב המטיילים אכן פונים ממגדל השעון מערבה אל העיר העתיקה ומפספסים את כל הטוב שיש דווקא למעטפת של יפו להציע ויש לה הרבה !! השוק היווני , חאן מנולי , סיפור התחדשות יפו ובד בבד סיפור בתי החלומות של עשירי יפו מתקופת המנדט שיד הזמן לא נגעה בהן ועוד לא אמרתי מילה על ה״באסה״ של יפו, בית הבאר , שכונת נוגה והמושבה האמריקאית גרמנית שכשנכנסים אליה , שולחים אוטומטית יד לכיס כדי להוציא את הדרכון ולסיום , הסיפור ההיסטורי של רחוב רזיאל שהיה נקרא פעם גם רחוב בוסטרוס וגם רחוב הווארד ואפילו עברה בו רכבת קלה אחת..טרזינה.
אז בואו ניגע יחד בכמה מהאתרים המרכזיים שמרכיבים את העולם המופלא של יפו שמאחורי הקלעים ובפוסט הזה נספר את סיפורו של השוק היווני.
היסטוריה :
השוק היווני או כמו שבערבית קוראים לו סוק א דיר , השוק של הכנסייה היוונית האורתודוקסית שהוקם על ידי הכומר אבטיפוס בשנות ה90 של המאה ה19.
כבר שנכנסים אל השוק רואים דבר מעניין . את מקום אבן הכורכר הכל כך אופיינית ליפו , תופסת האבן הירושלמית. לכאורה פרט שולי אבל שחושבים רגע רואים שזה פרט ממש לא שולי . לאורך השנים תמיד הקפידו לבנות מהאבן המקומית. בניה באבן המקומית לא מצריכה שינוע ממקומות רחוקים והיא מאפשרת בניה במשאב זמין בשטח דבר שמאפשר בניה מהירה ובעיקר זולה.
המסלע באזור יפו הוא מסלע הכורכר . לכן כמעט כל הבתים ביפו שעד אמצע המאה ה20 בנויים מכורכר. אם כן , מתחם שנבנה באבן ירושלמית בוודאי מעיד על בעלים בעלי אמצעים לא שגרתיים ואכן מסדר הקבר ״הטאפוס״ של הכנסיה היוונית האורתודקסית הוא מהעשירים בארץ ומחזיק בנכסים רבים ברחבי הארץ ובמיוחד בירושלים ויפו וכביטוי לעושר ולחשיבות , בנו היוונים האורתודוקסים את המתחם שלהם מאבן ירושלמית שמעוטרת במסגרות כורכר בסיתות מהוקצע.
השוק היוני האורתוקסי מהווה את המתחם הגדול והמרשים ביותר של יפו שמחוץ לחומות ויושב על הדרך הישנה מיפו לירושלים. דרך שיצאה משער ירושלים בחומת יפו ועברה מזרחה דרך רחוב בית אש״ל ועולי ציון של ימינו.
אבל רגע, מה הביא את יפו ליציאה מהחומות ?
בשביל זה צריך לעשות זום אאוט ולראות את התמונה ההיסטורית הכוללת . מדהים לפעמים לראות איך היסטוריה לא פועלת בקווים ישרים כמו שהיינו רוצים אלא עובדת דווקא במעגלים וגם כאן מה שמניע את תהליך היציאה מחומות יפו הן שתי מלחמות ללא קשר ישיר ביניהן.
האחת היא מלחמתו של מוחמד עלי ולאחר מכן בנו אברהים פאשא בעות׳מנים שהביאה לכיבוש הארץ מידי העות׳מאנים ולשליטה מצרית בה בין השנים 1831-1840 והשניה היא מלחמת קרים בשנת 1853. במלחמה הראשונה , נאלצו העות׳מאנים להיעזר בבריטים על מנת לסלק את המצרים ובמלחמת קרים נאלצו העות׳מאנים להיעזר במעצמות אירופה מול רוסיה .
תלות זו הביאה להסכמים עם מעצמות אירופה ( כולל הרוסים ) בדבר אחיזה בירושלים ומשטר קפיטולציות לאזרחי מעצמות אירופה . העניין הגובר והולך של המעצמות בארץ הביא לתנועה הולכת וגוברת של צליינים , סוחרים ודיפלומטים לירושלים ובשל כך גם ליפו שהיוותה את נמל הבית של ירושלים. תהליך זה הביא את יפו לעקוף את אחותה הגדולה , עכו ולהפוך לעיר הנמל המרכזית בארץ מה שגרם לעות׳מנים ליצור בשנת 1872 יחידה מנהלית חדשה בארץ שכללה את יפו וירושלים . סנג׳ק ירושלים. מכאן ואילך היציאה מחומות יפו היתה הליך מתבקש והשוק שהוקם בשנות ה90 של המאה ה19 בסמוך לדרך העולה לירושלים היווה חלק בלתי נפרד אם לא המרכזי שביציאה מהחומות.
המחשבה מאחורי הקמת השוק , היא ניצול התנועה הערה על ציר יפו - ירושלים על מנת להרוויח ממכירת סחורה או לחילופין מהשכרת החנויות לסוחרים שירצו בוודאי לשכור חנויות במקום מרכזי שכזה. אגב, רבות מהחנויות הושכרו ליהודים וחלקן שימש גם את המוסדות הציוניים כמו למשל המבנה הראשון של הגמנסיה הרצליה , המשרד הארצישראלי של דוקטור רופין וכמובן תחנת הדיליז׳אנס של דוד חיסין שנסע על קו ראשון לציון יפו וצריך להגיד שרק הדיליז׳אנס נסע את כל הדרך כי יושבי הדיליז׳אנס היו צריכים לא פעם לרדת מהדיליזאנס כדי לדחוף אותו בדרך ...
השוק היווני כיום :
האמת שהשוק היווני כיום לא ממש מממש את הפוטנציאל שלו . אם תגיעו לשוק במהלך ימות השבוע ( לא בערבים ולא בסופ״שים ) , אז באמת תוכלו להתנחם בארכיטקטורה של המקום , ההיסטוריה ואומנות הגרפיטי שמעטרת את החנויות הסגורות.
רק בערבים ובסופי שבוע השוק מתעורר לחיים עם ברים ( בערבים ) ושוק תוסס שמציע מלא מוצרי וינטג׳ ייחודיים בשלל דוכנים הפרוסים לאורך רחוב פנחס בן יאיר ואז באמת מקבלים את ההרגשה שהשוק היווני לא נופל במאומה מאחיו הצעיר ( והגדול יותר) שוק הפשפשים.
יחד עם זאת יש בהחלט מה לראות ולטעום בשוק גם באמצע השבוע . חנות בגדי הוינטאג׳ לוני וינטאג׳ , j&r art gallery , גלריה צדיק , גולדפינגר וגלריית נור.
במישור הקולינרי ניתן למצוא כמובן את ד״ר שקשוקה ( כשר ) , כנאפה חבן באשא , מסעדת פרג׳י עם אוכל טריפוליטאי ביתי (כשר) , מסעדת יפו ברצלונה עם אוכל ספרדי ורעמסס וסיר עבדול שמשלבות בר עם הגשת אוכל וכמובן פטיסרי מילק עם מאפים מעולים וקפה משובח ( כשר).
השוק עם הפנים לעתיד :
אם חשבתם שהשוק היווני משלב הווה תל אביבי עם טאצ׳ של היסטוריה יפואית , אז אני כאן כדי לספר לכם שהשוק הולך גם להביא ליפו חתיכת עתיד.
בשנת 2017 השלימה קבוצת משקיעים בראשות עודד מרגלית חתנו של איתן ורטהיימר את רכישת מתחם השוק היווני כשקנתה את הזכויות על השוק מחברת Bona Tradision a שרשומה באיים הקריבים וקנתה את המתחם מהכנסייה היונית האורתודוקסית .
המשקיעים מתכננים לשפץ את המתחם כולו תוך הגבהתו ובניית 155 דירות מגורים ו100 חדרי מלון . בנוסף לכך כל רחובות השוק יהפכו למדרחוב . במתחם 13 מבנים לשימור שמתוכם 3 מוגדרים כמבנים לשימור מחמיר בהם אסור לבצע כל שינוי. בשאר המבנים לשימוש יתבצעו השינויים כך שאופי המבנים יישמר גם לאחר השיפוץ .
הועדה המקומית לתכנון ובניה של תל אביב יפו התנגדה לתכנית בשל הפגיעה לטענתה באופי ההיסטורי של המקום והטענה שכבר אושרה תכנית שתפתח את השוק בלי לשנות אותו מעבר לנדרש , אולם הועדה המחוזית אישרה את תכנית המשקיעים , כך שאם עיריית תל אביב יפו לא תצליח לעצור את התהליך , אז העבודות לתחילת הבניה יחלו בקרוב.
אז רגע לפני שעוד אתר היסטורי הופך לאתר בניה , יש לכם הזדמנות של הרגע האחרון לבקר באחד המקומות ההיסטוריים המיוחדים שיש ליפו להציע.
אם בא לכם לצלול אל הפינות הנסתרות והקסומות של יפו ולשמוע את כל הסיפורים הייחודיים שיש לה להציע , אתם מוזמנים להיכנס לאתר שלנו :
