הכל התחיל מתפוז אחד.
טוב. לא בדיוק תפוז אחד , אלא זן אחד של תפוזים . זן התפוז השמוטי שהחל להופיע בתחילת המאה ה19 ברחבי מישור החוף.
יש אומרים שזן זה נוצר ממוטציה של זן התפוז הבלאדי ויש כאלו שטוענים שהזן הגיע אי שם במאה ה 18 בדרכים עלומות על ידי נזיר ארמני אחד.
כך או כך הזן השמוטי שנודע בטעמו החמוץ מתקתק ובארומה הייחודית שלו החל להתפשט ברחבי מישור החוף ולצוד את עינם של עשירי יפו כזן עם פוטנציאל שיווק גבוה .
אותם עשירים רכשו חלקות אדמה מחוץ לעיר העתיקה של יפו , במיוחד ממזרח לעיר ( אזור רחוב סלמה , תל כביר, תל גיבורים ומחלף וולפסון ושכונת שפירא של ימינו ) והחלו במלאכת נטיעת פרדסים מהזן החדש .
ענף גידול התפוזים ביפו התגלה כרווחי ביותר. האקלים הלח והנוח בשילוב עם ואדי מוסררה ( נחל איילון של ימינו) שהרווה במים את המרחב שממזרח ליפו הביאו להצלחה בגידול התפוז השמוטי והתרבותו והקרבה של המרחב הכפרי החדש לנמל יפו , אפשרה ייצוא קל וזריז של התפוזים אל מעבר לים תוך כדי יצירת מוניטין מצויין לתפוז היפואי דבר שרק הגביר את הצורך בגידול מהר של התפוזים וייצואם עד שכבר נודע שמם מעבר לים כתפוזי ג׳אפא .
עשירי יפו הקימו את הפרדסים שמחוץ ליפו כמתחמים סגורים מוקפים בגדר לצורך הגנה כאשר כל מתחם כלל מלבד העצים , גם מספר מחסנים , מגורים לעובדים ובאר שממנה השקו את הפרדס באמצעות תעלות השקיה בתקופה היבשה של השנה בין החודשים מאי- אוקטובר.
הבאר מוקמה בנקודה הגבוהה בפרדס, ימיה נאגמו בבריכת אגירה שממנה יצאו תעלות השקיה שניצלו את כוח המשיכה בזרימה מנקודת הגובה כלפי מטה ובדרך זו השקו את עצי הפרדס. השאיבה נעשתה באמצעות אנטיליה שהורכבה מגלגל אופקי שהניע גלגל אנכי באמצעות חמור שסובב את האופקי ובדרך זו נשאבו המים מן הבאר אל תעלות ההשקיה. עם הזמן הוחלפה האנטיליה במשאבה ממונעת.
אבל לא על בארות ודרכי השקיה רציתי לספר לכם אלא דווקא על מעמד חדש שצץ ביפו ועל תופעת בתי הפאר מחוץ ליפו שנוצרו בעקבות ההצלחה הכלכלית של ייצוא תפוזי ג׳אפא .
הרווחים הנאים שעלו מייצוא התפוזים הביאו להתעשרות מהירה בקרב בעלי הפרדסים והם החליטו לא רק להשתמש במתחם הפרדס כמקום גידול תפוזים בלבד, אלא גם להשתמש בו כמתחם נופש ובנו את בית הקיט שלהם במתחם .
בדרך כלל בית הנופש היה ממש מעל הבאר בנקודת שיא הגובה של המתחם ונבנה כמבנה בעל שתי קומות כאשר הבאר משולבת בקומת הקרקע של המבנה.
עם הזמן חלק מבעלי הפרדסים עקרו מיפו ועברו לגור בדרך קבע במתחמי הבאר שלהם כך שנוצרו מן ״ מושבות אפנדים ״ מחוץ ליפו של מתחמי עשירים עם בתי פאר ברובם בסגנון הארמון היפואי מוקפים בבתי העובדים , המחסנים וכמובן עצי התפוז השמוטי שאת כל המתחם הקיפה בדרך כלל גדר אבנים לצורך שמירה.
בשיא התקופה ניתן היה למנות כ200 בתי באר בכל המעטפת של יפו העתיקה. רוב בתי הבאר נהרסו ונותרו רק עשרות שפזורים במרחב של עוטף יפו העתיקה. רוב בתי הבאר לא מזכירים את ימי הפאר שלהם וחלקם במצב של ריקבון מתקדם, כמו למשל בית טאסו בתל א ריש היא תל גיבורים. ישנם מספר בתים שהוזנחו אבל עדיין ניתן לראות את פאר העבר שלהם כמו בית אלעזה ברחוב בן צבי 78.ישנו את בית הבאר של אנטון איוב , שבו התגלה לראשונה הזן השמוטי והוכרז כמבנה היסטורי בעקבות העובדה שהביל״ויים שכרו אותו לתקופה וממוקם ממש מעל מחלף וולפסון בלב גן שנקרא גן הביל״ויים וישנם אפילו שני בתי באר במצב טוב שאחד מהם הוא בית עסאם בק סעיד ברחוב סלאמה 48 שפועל כיום כמרכז אומנותי והשני הוא הביארה של מוראד ברחוב סלמה 6 עליו אני רוצה להרחיב .
סרפיון מוראד היה יפואי ארמני ששימש כסגן הקונסול הגרמני ביפו והקים את מתחם בית הבאר שלו לא רחוק מיפו העתיקה ( סלמה 6 כיום ) ולימים מכר את המתחם למשפחת חג׳אג׳ מיפו. במקום היו שתי בארות , בית המשפחה הדו קומתי , מחסנים , בריכה , תעלות השקייה וכמובן פרדס תפוזים .
בית הבאר הזה יכל להיות באותו מצב הזנחה והרס כמו עשרות בתי באר אחרים אלא שהוא נכלל בין 19 בתי הבאר שעיריית תל אביב ייעדה לשימור ובמקרה שלנו לא מדובר בסתם שימור אלא בשילוב של ישן וחדש במתחם אחד שכל כך אופייני לתהליך מתיחת הפנים שעוברת יפו ב 20 השנים האחרונות.
בית המגורים המרכזי שופץ ונפתח מחדש כמרכז אומנות ותרבות שמציע : ״ מפגשי יוצרים, הקרנות סרטים, תערוכות אמנות, סדנאות כתיבה בעברית ובערבית, הופעות חיות ומרחב שהות לאמנים.״ ומקום יוצר לאמנות דו לשונית.
מידע נוסף ניתן למצוא באתר בית הבאר :
כפי שכבר ציינתי, אחד הדברים היפים בבית הבאר הוא השילוב של ישן וחדש. מבני בית הבאר הישן שולבו באופן מרשים עם מתחם ״ נויה ״ החדש שממשיך את מגמת מתחמי המגורים היוקרתיים ביפו .המתחם ממש כולל בתוכו את בית הבאר ביחד עם גן שעשועים ואיך לא , פרדס משוחזר עם חושחשים ..
בחלק מהמבנים המשוחזרים של המתחם נמצא מתחם ״ עדנה האוס ״ אותו הקימו חן ואמונתיה שילת שמשלב מרכז רוחני עם סדנאות , הרצאות ואירועים רוחניים עם בית קפה מגניב וחללים להשכרה ונותן ציביון רוחני ייחודי למקום.
האתר של עדנה האוס :
מתחם בית הבאר מהווה תחנה בסיור ״ יפו שמאחורי הקלעים ״ שלוקח אתכם אל הפינות הקטנות והמיוחדות של יפו .
לפרטים והרשמה לסיור :
