מקום ניסתר עם היסטוריה גדולה
אי שם ביפו בין העיר העתיקה לשכונה המרונית מסתתר אתר שמספר את סיפור התחדשות היישוב היהודי ביפו וכיאה לעם שלנו , עוד מאברהם אבינו שקנה את מערת המכפלה, בתי העלמין הם אלו שמספרים סיפור של התחדשות יישוב יהודי. משהו בסגנון של : ״אם יהודים קוברים כאן , סימן שהם גרים כאן במגורי קבע״
אז הפעם אני רוצה לספר לכם על בית העלמין היהודי הישן של יפו ועל סיפור חידוש היישוב היהודי ביפו שהביא איתו .
היישוב היהודי ביפו שהגיע לשיא של התפתחות בתקופה ההלניסטית , חוסל סופית עם גירוש היהודים על ידי הצלבנים שבאירוניה היסטורית גורשו בעצמם במאה ה13 על ידי הממלוכים בראשות ביברס.
מאז התקופה הצלבנית לא היה יישוב יהודי ביפו. היו עולים שהגיעו לירושלים בעיקר דרך נמל יפו וזכורים בעיקר אנשי ועד פקידי קושטא שהקימו ב1740 באמצעותו של רבי יעקב זונאנה חאן ביפו העתיקה עבור המגיעים לירושלים ( שננטש עם השנים) וכמו כן , הקים ב1825 ישעיהו אג׳ימן , השולחני של חיל היניצ׳רים העות׳מאני , חצר לשימוש עולי הרגל לירושלים , אולם יישוב של ממש לא היה עד לשנות השלושים של המאה ה19 עם עליית יהודי המגרב ששאבה את העידוד לעליה לארץ מרבותיהם ובעיקר מרבה של גיברלטר , רבי יהודה ביבאס שבהשראת ההתעוררות הלאומית בבלקן , דחק ביהודים לעלות לארץ ולשחררה מהשליטה העות׳מאנית.
בנוסף, הוא הטיף לעצמאות כלכלית של היהודים ועיסוק במסחר חופשי ולכן יפו נראתה לו כמקום אידיאלי להקמת יישוב יהודי כזה.
רבי יהודה מרגוזה - האב הרוחני של התחדשות היישוב היהודי ביפו
התקבצות היהודים ביפו לכדה את עינו של החכם באשי רבי אברהם גאגין שמינה ב1836 את רבי יהודה מרגוזה לרבה של יפו והתברר שהוא קלע בול !
רבי יהודה הפעלתן היה לא רק רבה של יפו אלא גם האבא והאמא של הקהילה היהודית המתחדשת ביפו . הוא הבין שהקהילה הצעירה לא תוכל להתבסס על כספי החלוקה וסייע לפיתוח חיי המסחר היהודי ביפו בהשראתו של רבי יהודה ביבאס ודאג לא רק לעידוד המסחר המסורתי , אלא גם דחף פרויקטים פורצי דרך בתחום החקלאות (שימו לב שמדובר בימים שטרם העליה הראשונה לארץ). בין השאר הוא עודד את קרל נטר להקים את מקוה ישראל וסייע לו להקים את המוסד ואף רכש בעצמו ( יחד עם חכם אברהם פנסו וחכן יחיאל בכר) שטח אדמה על גדות נחל איילון ונטע בו פרדס ובו 5310 עצים . זה היה הפרדס הראשון בארץ ביוזמה ובטיפול יהודי. (לימים מונטיפיורי קנה את הפרדס שהפך לשכונת מונטיפיורי מטר מקניון עזריאלי , אבל זה כבר סיפור אחר..) .
גם בתחום חיי הקהילה פעל רבי יהודה באופן פורץ דרך. הוא הקים ועד קהילה משותף לכל העדות ביפו. דבר שלא היה מקובל כלל באותם ימים
מעניין שלמרות כל הפעולות התוססות שהזכרתי , אחת הפעולות הראשונות שלו היתה קניית קרקע עבור בית עלמין יהודי. הוא פעל בכל כוחו לקניית חלקת אדמה מהכנסיה היוונית האורתודוקסית על מנת שיהודים יוכלו להיקבר ביפו ולא יצטרכו ללקבור את מתיהם בירושלים ויותר מכך , הוא רצה לשדר את המסר שהיישוב היהודי ביפו הוא יישוב קבע. משהו שנוצר כדי להישאר. בהעברת המתים לקבורה בירושלים היה מסר שהיישוב ביפו אינו יישוב של קבע ולכן יהודי יפו קוברים את מתיהם בירושלים.
בהיותו בגיל 90 נסע רבי יהודה למצרים על מנת להשפיע על הברון דה מנשה לתמוך בהקמת תלמוד תורה ביפו ובהיותו באלכסנדריה , ראה חנות פוטו ונכנס להצטלם ומשם תמונתו היחידה שבידינו...
הוא נפטר בשנת 1879 בגיל 96 ושמו ייזכר לעד כמחדש היישוב היהודי ביפו .
רוצים לבקר ?
בית העלמין ביפו נמצא ברחוב רבי יהודה מרגוזה 54 ( כמה סמלי) הוא שופץ מחדש ופתוח לקהל בימי שני וחמישי בין השעות 8:00-12:00. המקום יושב על גבעה שממנה תצפית יפה אל הים ואפילו ניטעו בו עצי דקל ויש בו מקומות ישיבה.
אז אם אתם רוצים להכיר פינה יפואית עם סיפור מיוחד , כדאי לכם לבקר.
אם בא לכם לחוות עוד מקומות ופינות נסתרות ביפו , מוזמנים לבקר באתר שלנו בכתובת :
