Search

יפו שמאחורי הקלעים - חאן מנולי

Updated: Jan 22

כשישן וחדש נפגשים

כשעומדים ברחוב בית אש״ל ורואים מבנה עם קשתות מסיביות שמתפרס לאורך הרחוב בין 9-15 , מעט מאוד אנשים עוצרים לשאול מה הסיפור מאחורי הבניין בעל הקשתות . במיוחד שמדובר ברחוב צר ובינינו, יש ביפו הרבה מבנים עם קשתות ...

אבל כשמגיעים לכניסה הראשית שבבית אש״ל 9 קריאת ה ״וואו״ יוצאת באופן טבעי למראה החלל הפנימי שמשלב כל כך יפה ישן וחדש. חזית מקורית עם קשת כניסה מסיבית בסגנון צלבני מאבני כורכר שמשתלבת עם סוג של מתחם חנויות חדש ויפה ומיצג של בית יפואי עם ציור קיר מהמם ממש בכניסה.

״מה זה המקום הזה?״ שואלים המסיירים. ״עוד לא היינו כאן״. ״הייתם כאן״ אני עונה. אבל הכאן לא היה כל כך מזמין בלשון המעטה, ולכן פשוט לא העפתם מבט על המקום שיש בו חתיכת היסטוריה יפואית ובנוסף הוא מהווה חלק מהסצינה של יפו המתחדשת .המקום הזה הוא חאן מנולי ואתם מוזמנים לצלול איתי אל הסיפור שלו.


הבית הראשון מחוץ לחומות יפו


במפת האדמירלות הבריטית מ1862 מופיע בית אחד בודד מזרחית לחומת יפו ומצויינת לידו המילה ״חאן״ . זהו חאן מנולי.

החאן נקרא על שם בעליו הראשונים . ארמני שבשם שאה מנוליאן שהיה הקוואס ( העוזר ) של הקונסול האוסטרי ביפו ומתוקף מעמדו והתהליכים המדיניים אליהם נחשף, זיהה את הפוטציאל הגלום בדרך הישנה לירושלים והימר שהיא תהווה את נתיב ההתפתחות של יפו החוצה מהחומות ותשמש דרך מרכזית לסוחרים ואנשים רמי מעלה. לכן הוא בחר להקים במקום חאן שהיה אמור להיות מקום המנוחה עבור כל העולים לירושלים אחרי שבמשך מספר ימים הם טילטלו את נשמתם באניה ובעוד מספר ימים הם יטלטלו את גופם בדרך המשובשת לירושלים.


מסתבר שההימור של מנולי הצליח בגדול. המקום שימש אבן שואבת לזרם העולים לירושלים שהלך וגבר לאחר שיפוץ הדרך ב1869 ובנוסף שימש כמקום מפגש ולינה לבני המושבות הראשונות מ1882 שהיו עוצרים ללון בו בדרך ממושבות הדרום למושבות הצפון ולהיפך.


סרור וסרוריכה


עם השנים מנולי התעשר והזדקן ובשנות ה90 של המאה 19 החכיר את המקום לישראל כהן ואשתו רבקה שעלו לארץ מבסרביה. היהודים קראו לישראל סרול וערביי יפו קראו לו סרור וכמובן שאשתו רבקה זכתה לשם סרוריכה...

החאן שינה את שמו לחאן סרור על שם בעל הבית החדש אולם יודעי דבר סיפרו שהרוח החיה במקום לא היה סרור כי אם דווקא אשתו , סרוריכה , שהיתה ממולחת בעלת זיכרון פנומנלי ואין אדם שהיה נמלט מתשלום חובותיו אליה וכך יצא שהיא ניהלה את המקום ובעלה זכה לכבוד להיות נשיא החאן.. החאנדז׳י.


אל החאן הגיעו בין השאר גם אנשי המושבות שהיו לנים במקום במסעם בין המושבות . חלקם ניצל את ההזמנות לסגור עיסקאות חדשות , הצעירים שבהם היו יושבים יחד ורוקחים תכניות גרנדיוזיות ולפעמים, כך מתאר משה סמילנסקי , היה מביא מישהו את עיתון ״המליץ״ ומקריא בקול מאמר כלשהו שהיה מעורר דיונים אמוציונליים שהיו מגיעים לעיתים לידי צרחות רמות עד שהסוחרים הערבים היו עומדים משתוממים על היאהוד המוזרים האלו ״ אשר ללא מקח וממכר לפניהם הם עומדים וצורחים. למה ? על שום מה?״

סרור וסרוריכה היו אנשי חסד שאיפשרו לא אחת לכאלו שידם לא היתה משגת ללון בחאן ללא תמורה. סרוריכה שהיתה בעלת אורח חיים דתי מאוד גם אירחה בסתר בחאן יהודים מומרים שחזרו ליהדותם . פעם אחת כמעט גרמה לתקרית מול הקונסוליה הרוסית שאירחה נזירה פרבוסלבית שחזרה ליהדות בעקבות חלום שחלמה ולאחר פטירתה דאגה לה לקבורה יהודית. הדבר עורר את חמתו של הקונסול הרוסי שהגיע ליפו במיוחד ותבע להוציא את גופתה של הנקברת , אולם הוא לא לקח בחשבון את תקיפותה של סרוריכה שגרמה לו לחזור בידיים ריקות כלעומת שבא.

לאחר הולדת ביתם , החליטו סרור וסרוריכה לעזוב את יפו ולעבור לאחת המושבות אולם סרוריכה חלתה ומתה. סרור עוד חי כחקלאי ונפטר ב1939.


תקופת ההזנחה של החאן ושיקומו


במשך שנים היה החאן מוזנח ומתפורר. בחזיתו נפתחו חנויות של בעלי מלאכה וקשה היה לראות את ההוד ההיסטורי שלו.

במהלך השנים אף נרקמו תכניות להרוס את החאן ולבנות במקומו מרכז מסחרי ותיירותי חדש.

לבסוף הוחלט על שיקום החאן באופן שישמר את המעטפת החיצונית ההיסטורית ויאפשר הקמת מרכז מסחרי בפנים הקומה הראשונה של החאן. בקומה השניה של החאן יועדו החדרים להשכרה לאמנים לצורך פתיחת סדנאות ועל גג המבנה שלושה עמודים בצורת אנטבלטורה.

את השיקום תכנן משרד האדריכלים של אייל זיו . החאן המחודש נפתח בתחילת 2019.

החלק האחורי של החאן נהרס ובמקומו נבנה מתחם מגורים חדש שמצטרף להליך מתיחת הפנים שיפו עוברת ( אבל זה כבר נושא לפוסט אחר...).


מקומות שווים בחאן


1: גלריית נירית לבב פקר - בחלק החיצוני של החאן , ברחוב בית אשל 9 , מצויה הגלריה של האמנית נירית לבב פקר שפרצה לתודעה של כולנו עם הפסל בגובה 4 מטרים של נטע ברזילי שכולו עשוי מצעצועים ישנים .

בכלל נירית לבב פקר מוכיחה שהפסולת של האחד היא האוצר של האחר וכל יצירותיה נעשו מפסולת של פלסטיק , מתכת ועוד . כבר בכניסה לגלרייה ניתן לראות לאורך קשת הכניסה צמח מטפס עם פרחים ודמות כלב ששניהם עשויים משרשראות של אופניים.

בתוך הגלרייה ניתן לראות שמלות שעשויות משעונים ישנים, נשים בהריון ( דמויות כלבים ונשים בהריון הם מוטיב חוזר אצל נירית לבב פקר) שמלות שעשויות ממפתחות ברגים ואפילו שמלות מזרדים ודמות סנאי שעשויה מבלוטים.

כל היצירות הן למכירה .

עלות כניסה לגלריה: 5 ש״ח לאדם


https://www.niritlevav.co.il



2: חומוס אליהו. רחוב בית אשל 7 - חומוסיה מרשת חומוס אליהו הארצית מיסודו של אליהו שמואלי שחרט את הפסוק ״ ואהבת לרעך כמוך ״ כמוטיב המרכזי שמאפיין את הרוח בסניפים וניתן לראות את הפסוק בכל סניף בארץ . אז אחרי שמתמלאים ברוחניות , צריך גם למלא את הבטן וגם כאן מציע חומוס אליהו את כל ההיצע הרגיל של החומוסיות בשילוב של פיתה תימנית טריה. המקום כשר .

https://www.humus-eli-yahoo.com/about/


3: עגבניה בפשפשים . רחוב בית אשל 11 :


רשת עגבניה מוכרת בפיצות האיטלקיות שלה וגם כאן אין שוני בעניין. יחד עם זאת הסניף היפואי שבחאן מנולי נותן ערך מוסף בדמות ארוחות חלביות בסגנון איטלקי . מומלץ לימי גיבוש לקבוצות שמחפשות חוויה של מקום היסטורי מיוחד עם ארוחה חלבית . המקום כשר למהדרין.


https://agvania.co.il/jafa/


4. צמר שטיחים יפים - החנות היפואית של הרשת המשפחתית שמתמחה בשטיחים באריגה ידנית מכל הסוגים משטיחים אפגניים ועד שטיחי וינטג׳ שמותאמים לכל מרחב בבית ובמשרד.


https://www.tzemer.co.il/אודות/


רוצים לסייר בעוד מקומות מגניבים ולא שיגרתיים ביפו ?

מוזמנים לבקר באתר שלנו

https://www.beyafo.com



249 views0 comments

Recent Posts

See All
89D4C6A6-FEAA-4A8C-B286-25F0B04E52A6.jpe
AE94FF1D-550D-4E11-971D-663D639A29FB.jpe