בין יפו ליאפא - הסיפור המורכב של ערביי יפו
Updated: Jan 30, 2021
אתגר של עיר רב תרבותית
הסיפור של הקהילה הערבית ביפו תמיד נחשב כמרתק בעיני בגלל שאין שם דבר אחד מוסכם .
הניגודיות של הקהילה הערבית ביפו ממש מובנה. מצד אחד הם הכי ישראלים שיש . חיים בתוך מדינת תל אביב , מדברים עברית שוטפת כולל פ׳ וכל הסלנגים מה שמוביל רבים מהם למגמה של דחיפה להשתלבות בחברה הישראלית ומצד שני , הישראליות הזו שעוטפת אותם מביאה קבוצה שניה למגמת בדלנות שמאמצת גישה לעומתית מול מדינת ישראל ומנסה ליצור טרנד שאי אפשר להיות ערבי עם זהות ישראלית .
גם העולם הדתי בקהילה הערבית ביפו מכיל ניגודים רבים . בתוך האוכלוסיה המוסלמית ביפו ניכרות שתי מגמות סותרות . מצד אחד , רבים חיים חיים חילוניים בהשפעת האוירה התל אביבית שלא רק עוטפת את העולם הערבי ביפו , אלא גם חודרת אליו ממש באמצעות זרם של רווקים ורווקות תל אביביים שעוזבים את תל אביב היקרה ועוברים לגור ביפו שמציעה מחירים קצת יותר זולים ואוירה מגניבה של שילוב ישן וחדש.
ההגירה של ״הרווקיה״ התל אביבית ליפו , לא מסתכמת בתחום הדיור בלבד אלא משפיעה בעיקר על חיי התרבות ביפו. מועדונים , בתי קפה וברים שנפתחו ( ופעלו באופן מאוד אינטנסיבי עד משבר הקורונה) , עולם גרפיטי חדש שהחל לנבוט על קירות יפו ומחזה די רגיל של צעירים וצעירות ברחובות חילחלו גם לקהילה הערבית ביפו והותירה בה את חותמם.
מצד שני , ישנה מגמה של התקרבות לאיסלאם אצל רבים מהקהילה המוסלמית ביפו . כשמסתובבים ברחבי העיר ( ובמיוחד בשכונת עג׳מי ) ניתן לראות שלטים ירוקים עם תזכורות על חובת האמונה האיסלאמית ושבעת המסגדים של יפו ( אם מחשיבים גם את חסן בק כחלק מיפו) מלאים עד אפס מקום בתפילות .
בין נצרות לאיסלאם ובין מזרח למערב
המצב בעולם הערבי נוצרי ביפו עוד יותר מורכב בשל היותם מיעוט בתוך מיעוט ביפו , עובדה שתמיד קשרה אותם אל מעצמות אירופה הנוצריות שמעבר לים . מעצמות אלו פרשו את חסותן על הזרמים הנוצרים השונים במזרח התיכון בכלל ובארץ וביפו בפרט . סיבוב קצר ברחוב יפת ופאתי עג׳מי יכול בקלות להראות את ההשפעה האירופאית עם שלל בתי ספר פרטיים זרים ( טרה סנטה, טביתא, קולג׳ דה פרר , סנט מיכאל ) וכנסיות מרשימות שברובן נטושות ( הכנסיה האנגליקנית , הכנסיה המרונית , הכנסיה הפרנציסקנית סנט אנתוני , הכנסיה הקופטית , הכנסיה היוונית מלכיתית ועוד) .
רוב כנסיות יפו ,למעט הכנסיה הקופטית הנטושה והכנסיה המרונית הסגורה לרוב , מייצגות את זרמי הנצרות שמעבר לים ובעצם יוצרות מצב שהבסיס הרוחני והמנהלתי של הקהילות הנוצריות ביפו נטוע הרחק מהארץ . האם יש לזה קשר להידלדלות של האוכלוסיה הערבית נוצרית ביפו ? בנוסף מאוד מעניין לבחון איך משפיעה האינטראקציה עם הקהילה המוסלמית ביפו על עולמם שלבני הקהילה הערבית נוצרית ביפו וכמו כן מאוד מעניין לבחון את יחס המוסלמים הדתיים כלפי אותם ערבים נוצרים . האם הם רואים בהם אחים שחולקים איתם את העולם הערבי או שכיוון שהם אינם מוסלמים , אין יתרון להיותם דוברי ערבית כיוון שאינם חלק מהאומה המוסלמית ?
התמודדות עם פשיעה ושאלת מעמד האשה
אם כל המורכבויות האלו לא הספיקו לכם , יש את נושא הפשיעה המטריד בקהילה הערבית ביפו שרק לאחרונה עלה לכותרות שוב עם ביקור ראש הממשלה במוקדי המגזר הערבי והבטחותיו לטיפול משמעותי בנושא ומעלה שאלות האם טענת ערביי יפו שהמשטרה לא פועלת מספיק למניעת הפשיעה במגזר ומעדיפה להכיל את הרציחות כל זמן שהם פנים מגזריים נכונה או שיש במשפט זה גם הקטנת האחריות הפנים קהילתית תוך זריקת אחריות על המדינה וכמובן ישנה גם סוגיית מעמד האשה בקהילה הערבית של יפו שחיה בין איסלאם לנצרות , בין מזרח למערב ובעיקר בתוך מדינת ישראל בה המבנה הדמוקרטי משווה באופן מובנה בין המגדרים ולכן גם במעמד האשה הערביה יש תמורות שמובילות נשים רבות לרכוש מקצוע ולהשתלב במעגל העבודה ואף להקים מיזמים חברתיים ועסקיים .
סיור ייחודי בנושא ומיזם אירוח נשי
כדי לעמוד מקרוב על כל התהליכים האלו , יצרתי סיור שמאפשר מבט מקרוב על כל התהליכים האלו ונקרא ״ יאפא נעים להכיר״ בו אני חושף את המסיירים לאתרים שונים ביפו שמאפשרים להכיר מקרוב את העולם הסבוך של הקהילה הערבית ביפו.
אחד המקומות המיוחדים שישולבו בסיור הוא ״דה יאפא״ אותו הקימה ספא יונס, עובדת סוציאלית בהכשרתה שהקימה מיזם אירוח שמנוהל ומעסיק נשים ערביות בלבד. המשמעות הערבית של דיאפא היא אירוח ובעצם יש כאן משחק מילים שמשלב בין יפו לאירוח וככזה המקום חושף אותנו לעולם התרבות של נשות יפו הערביות וכשאומרים תרבות , אוכל הוא מוטיב מרכזי. על מנת להעביר את התרבות באופן מזוקק , הנשים המארחות בדה יאפא מכינות את האוכל בדיוק כמו שהן מכינות בבית לפי המסורת המשפחתית והמקומית .
בשיחה איתי קשה שלא לשמוע את הסיפוק של ספא מצד אחד ואת החשש שלה מפני העומס הכלכלי שהקורונה הביאה מצד שני. כמו הרבה בעלי עסקים , ספא השקיעה המון כסף בבניית המקום (ששוכן בחאן סיקסיק הישן) וכרגע היא חוששת מהעתיד אבל לא מאבדת תקוה.
ניכר שחשוב לה להיות חלק מהחברה הישראלית ולהיות גורם משפיע בתוך העולם הישראלי והפעילות שלה ביפו למען נשים ערביות וקידומן בחברה הישראלית מוכיח זאת.
לאלו שרוצים אוכל כשר , ספא עובדת על אופציה להפוך את המקום לכשר ובינתיים מזמינה קייטרינג כשר למבקרים שומרי כשרות. וכיבוד כשר לכולם.
אז אם בא לכם להכיר מקרוב עולם מורכב שנמצא ממש מתחת לאף , מוזמנים להירשם לסיור ולחוות חוויה תרבותית שנוגעת בחיים של כולנו .
לינק להרשמה לסיור :
https://www.funzing.com/sd/S9w4eZ
לינק לאתר של ״ דה יאפא״ :
לעוד סיורים ואטרקציות ביפו :
